תפיסות מוטעות של רעיון התכנה החופשית

חמש הטעיות נפוצות באשר לתכנה חופשית, מוסברות כראוי.

1. תעשיית התכנה לא תוכל לשרוד אם מתכנתים לא מקבלים תשלום.

בואו נתחיל בעובדה פשוטה אחת: מתכנתי תכנה חופשית אכן אוהבים לקבל תמלוגים, וכולם צריכים לקנות לעצמם ארוחת צהריים מתי שהוא.

כאשר אנו מספרים על תכנה חופשית, אנו מתייחסים לחופש, לא למחיר. יתכן שיהיה עליך לשלם כדי לקבל תכנה חופשית (או תכנה 1 „בקוד פתוח“), ממנה תהיה לך אפשרות ללמוד, לשנות ולהעתיק כאוות נפשך.

איך העסק הזה עובד? ניתן לחשוב על כך באופן הבא: תכנה היא רק קוד, קוד זה רק מתמטיקה. ברגע שמתייחסים לתכנה בתור מתמטיקה שימושית, שפה מפורטת, בניגוד לרכוש פשוט, אין סיבה להגביל אחרים להשתמש בה.

בדיוק כמו מתמטיקה (היכן שאף אחד לא יכול לטעון לשייכות על נוסחה), תכנה דורשת ידע מתקדם כדי לאמץ, לשפר ולהחיל כראוי. כאן מתחיל תפקידם של המתכנתים שבדרך כלל מתוגמלים על כך: לקוחות רבים, לרוב חברות, מוכנות לשלם כסף בעבור עדכוני אבטחה ושיפורי תכנה.

חברות העוסקות בתכנה חופשית מרוויחות ממערכת פיתוח מבוזרת מאוד עם מספר רב של תורמים בהתנדבות. הרווחים מתעשיית הקוד הפתוח עשויים להיות נמוכים מאשר הרווחים בתעשייה הקניינית, אך הם אינם זניחים בשום פנים ואופן. בסיכומו של דבר, משתמשים עצמאיים בדרך כלל משתמשים בתכנה חופשית ללא כל עלות.

תכנה חופשית לא מיועדת לחסל את תמריצי המתכנתים. מטרתה היא לראות את הקוד כמקור מידע שאין להסתיר מהמשתמש. הדגם המסחרי הוא מעט שונה, מה שכבר תופס תאוצה בחברות רבות.

2. אין חדשות בתחום התכנה החופשית.

התפיסה הרווחת היא שאם כולם יכולים להעתיק רעיונות, אין שום מקום לחדשנות.

למעשה, החופש על פי רוב הוא המפתח לתכנה חדשנית ומצליחה.

  • כולם מורשים ואפילו מקבלים עידוד כדי לעבוד אל עבר מטרה זו;
  • אנשים רבים מוכנים לתרום;
  • אין צורך להמציא הכול מחדש, ניתן לשפר רעיונות באופן מיידי.

תכנה שאינה קניינית בולטת בתחומים רבים, רק כדי לסבר את האוזן:

  • יישומים: פיירפוקס (דפדפן אינטרנט), אינקסקייפ (תכנה לציור בווקטורים).
  • מערכות שלמות: Apache (שרת אינטרנט), OpenBSD (OS) וכמובן, גנו/לינוקס.
  • מבני נתונים ופרוטוקולים: HTML (דפי אינטרנט), ביטטורנט (שיתוף קבצים), ODF (מסמכי אופיס).
  • יישומי שרתים: דרופל (מערכת לניהול תוכן), וורדפרס (בלוגים).

3. תכנה אמורה פשוט לעבוד (למי בכלל אכפת מקוד מקור?)

לכולם אמור להיות אכפת האם התכנה שלהם חופשית.

נסו לדמיין שרכשתם מכונית שאסור לכם לפתוח את מכסה המנוע שלה. לא משנה האם אתם יודעים כיצד מכונית עובדת – הנקודה היא שלאף אחד אין אפשרות לבדוק את המנוע. איך תוכלו לסמוך על המכונית שלכם אם אף אחד אינו מורשה לוודא שהיא אמינה, שהיא אינה דולפת, שאינה פוגעת באוכלוסיה ובסביבה?

הרעיון דומה בעולם התכנה – למעט העובדה שקוד עושה הרבה יותר מאשר הזזת רכבים. התכנה פועלת על גבי המחשבים, הטלפונים, הטלוויזיות, נגני המדיה שלנו ועוד, ומהווה תשתית רחבה למידע ולתרבות שלנו.

תכנה חופשית חשובה כמו חופש דיבור, כמו בשוק חופשי. אם התכנה היא חופשית, למשתמשים יש שליטה וחירות כלפיה.

החדשות הטובות הן: תכנה חופשית גם „פשוט עובדת“. ולמעשה, היא עובדת טוב יותר על פי רוב. הכניסו תקליטור הפעלה חי של גנו/לינוקס במחשב שלכם עם הפעלתו כדי לנסות מערכת עשירה בתכונות ומאורגנת בקפידה, ללא התקנה, כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם.

4. תכנה חופשית אינה מכבדת את התוכנות המוגנות בפטנטים ובזכויות יוצרים של היוצרים.

כדי לענות על כך בצורה נכונה, ראשית עלינו לבצע את ההפרדה בין זכויות יוצרים ופטנטים. זכויות יוצרים היא זכות השמורה ליוצר על היצירה שלו/ה (לדוגמה, תוכן של ספר או קוד מקור של תכנית). פטנט, מצד שני, מהווה שליטה ממומנת, בלעדית ומתועדת של תהליך מסוים, יישום של רעיון.

זכויות יוצרים הוא תחום חשוב מאוד בתכנה חופשית. זהו המנגנון, שמרכזו הוא הרישיון הציבורי הכללי של גנו, המוודא שתכנה חופשית תישאר חופשית ושהיוצרים יקבלו הוקרה על עבודתם. תכניות מוגנות בזכויות יוצרים, בין אם הן חופשיות או קנייניות.

כל יוצר שהוא של תכנה קניינית יכול בקלות לבדוק שזכויות היוצרים שלו לא מופרות ביישומים של תכנה חופשית, מאחר שקוד המקור נגיש לכלל.

פטנטים בתכנה, מצד שני, מהווים תפיסה שנויה במחלוקת. כדי לסכם את הדברים: אין דבר כזה „תכנה המוגנת בזכויות יוצרים“. עם זאת, על ידי רישום פטנט, מישהו יכול לתבוע בעלות על תהליך. כך הפטנט תקף על כל תכנה שמשתמשת בתהליך זה, בין אם חופשית או קניינית.

פטנטים בתכנה:

  • יקרים ומאושרים רק מספר שנים לאחר יישומם;
  • מוגבלים גאוגרפית (פטנט שהוענק בארה״ב חסר ערך באירופה);
  • בעלי תוחלת חיים ארוכה (על פי רוב 20 שנה) בתעשייה דינמית במיוחד;
  • לרוב חלים על תהליכים פשוטים לחלוטין.

כיוון שהם כאלה, הם מנוצלים לעתים נדירות לטובת הממציאים שלהן (ולמעשה, אפילו הממציאים בקושי משתמשים בהם).

ניתן לומר בעצם כי כל תכנה בסדר גודל בינוני מפרה פטנטים, במספר מדינות, בין אם היא חופשית ובין אם לא.

בהתאם ליכולת החברה המחזיקה לכסות הוצאות משפטיות כבדות במיוחד, או כדי להתגונן מפני איומי פטנטים אחרים, תמלוגים ומגבלות שניתן להטיל על פטנטים אלה.

5. תכנה חופשית היא כמו קומוניזם.

תומכי רעיון זה מתווכחים על כך שאסור שתהיה בעלות פרטית על על תכנה חופשית (או ב„קוד פתוח“ 1). בואו נענה על שאלה זו באמצעות דוגמה.

בואו נדמיין שאתם משתמשים ביישום אחד שנכלל בהגדרת התכנה החופשית, בבית ובחברה שלך. מצאתם דרך נפלאה לשפר אותו, אז עכשיו, עם הגרסה ששיניתם, המחשב שלך עובד טוב יותר והמפעלים שלך רצים מהר פי שניים!

גרסה זו ששיניתם היא הגרסה שלכם. אינכם נדרש לספר על כך לכולם או לשתף את הרווחים שגרפתם בעקבות התכנה. אתם פשוט משתמשים בחופש שלכם להשתמש ולשנות תכנה חופשית.

מה שרישיון התכנה החופשית דורש הוא שאם תבחרו להפיץ תכנה זו שוב, אז עליכם להשאיר אותה חופשית. במילים פשוטות, אם אתם מוכרים דיסקים עם התכנה שלכם עליהם או מתחילים לחלק אותם לאנשים מעבר לביתכם או החברה שלכם, אז עליכם:

  • או שתתנו לכולם את אותן הזכויות כמו שניתנו לכם כשהשגתם את התכנה המקורית, כלומר, החופש לחקור, לשנות ולהפיץ מחדש את הגרסה המשופצת שלכם;
  • או, להפריד באופן מוחלט בין התכנה המקורית לבין התוספת הסודית שלכם (כלומר, שהתוספת שלכם לא מכילה שום דבר מתוך היצירה המקורית).

כך שלמעשה, יש לכם יותר „בעלות“ על תכנה חופשית מאשר על כל תכנה קניינית אחרת – בה המתכנת מחליט מה תוכלו לעשות ומה לא באמצעות התכנה.

לתכנה חופשית אין שום קשר למערכת פוליטית כל שהיא. ניתן להריץ תכנה חופשית על גבי תכנה קניינית, בדיוק כמו שניתן לעשות ההפך. רישיון התכנה החופשית הוא פשוט חוזה משפטי, אתי בין המתכנת לבין משתמש הקצה.

למידע נוסף:

תכנה חופשית / ב„קוד פתוח“ לא יכולה להיות מאובטחת.

הטענה מבוססת על כך שכיוון שקוד המקור של תכנה חופשית זמין, לקהל הרחב, סביר להניח שהתכנה אינה מאובטחת.

תשובה קצרה: רוב השרתים מריצים תכנה חופשית. אלו המחשבים העיקריים המקושרים לאינטרנט המחזיקים במידע חסוי כגון פרטי הבנק שלכם וסודות מסחריים.

שאלה מדויקת יותר תהיה האם זמינות קוד המקור היא ערובה לאבטחה, ולא לחולשה. חופש התכנה מוודא כי יש אפשרות לקהילה רחבת ידיים לחקור, לבדוק ולשנות את הקוד הזה. מנעול טוב נחשב למאובטח כיוון שהטכנולוגיה ששמשה לתכנונו היא פתוח, למרות שרק המחזיק במפתח יכול לפתוח אותו. אותו הרעיון חל על תכנה.

מחפשים דוגמאות? הנה כמה יישומי קוד פתוח לעיונכם: דפדפן פיירפוקס, שרת ה־HTTP ‏– Apache, מערכת ההצפנה OpenPGP או מערכת ההפעלה OpenBSD. וכמובן שאין תוכנות פרסומיות או וירוסים תחת גנו/לינוקס.

עלי להתמודד לבד עם תכנה חופשית.

כלל וכלל לא.

מידע נוסף באינטרנט

The GNU project

כאן החלה כל התכנה החופשית. ניתן למצוא מגוון עשיר של מידע על פילוסופיית התכנה החופשית, היסטוריית המיזם והעמדות אותן נוקט המוסד לתכנה חופשית (הארגון העומד מאחורי גנו).

The FLOSS concept booklet

העיקרון העומד מאחורי תכנה / חופשית / ב„קוד פתוח“ מוצגת בצורה קריאה וידידותית. חובה לקרוא.

The OpenDocument Fellowship

אתר ברור ופשוט על המבנה החופשי OpenDocument, מציג את החשיבות של חופש תקנים (לא רק היישומים שלהם).

Free Software and Free Knowledge

כתבה מנקודת מבטו האישית של ג׳ימי ויילס, ממייסדי ויקיפדיה, המדגימה את החיבור בין חופש התכנה לחופש הידע.

  1. ^ a b למה שאנו מכנים כאן „תכנה חופשית“ נהוג לקרוא גם „תכנה בקוד פתוח“. למעשה הדרישות הן זהות, למרות שבגלל שהמונח „פתוח“ אינו מעלה קונוטציה של חופש, המונח מחטיא את המטרה. למידע נוסף ניתן לעיין ברשומת השאלות הנפוצות שלנו: האם „קוד פתוח“ ו„תכנה חופשית“ זה היינו הך?.