תפיסות מוטעות של רעיון התוכנה החופשית

שמועות לגבי התוכנה החופשית, והפרכתן.

תעשיית התוכנה לא יכולה להימשך אם המתכנתים לא מקבלים תשלום

Worried woman

בואו נתחיל בעובדה פשוטה אחת: מתכנתי תוכנה חופשית אכן אוהבים לקבל תמלוגים, וכולם צריכים לקנות לעצמם ארוחת צהריים מתי שהוא.

כאשר אנו מספרים על תוכנה חופשית, אנו מתייחסים לחופש, לא למחיר. ייתכן שיהיה צורך לשלם כדי לקבל תוכנה חופשית (או תוכנה 1 ”בקוד פתוח“), ממנה תהיה לך אפשרות ללמוד, לשנות ולהעתיק כאוות נפשך.

איך העסק הזה עובד? ניתן לחשוב על כך באופן הבא: תוכנה היא רק קוד, קוד זה רק מתמטיקה. ברגע שמתייחסים לתוכנה בתור מתמטיקה שימושית, שפה מפורטת, בניגוד לרכוש פשוט, אין סיבה להגביל אחרים להשתמש בה.

בדיוק כמו מתמטיקה (היכן שאף אחד לא יכול לטעון לשייכות על נוסחה), תוכנה דורשת ידע מתקדם כדי לאמץ, לשפר ולהחיל כראוי. כאן מתחיל תפקידם של המתכנתים שבדרך כלל מתוגמלים על כך: לקוחות רבים, לרוב חברות, מוכנות לשלם כסף בעבור עדכוני אבטחה ושיפורי תוכנה.

חברות העוסקות בתוכנה חופשית מרוויחות ממערכת פיתוח מבוזרת מאוד עם מספר רב של תורמים בהתנדבות. הרווחים מתעשיית הקוד הפתוח עשויים להיות נמוכים מהרווחים בתעשייה הקניינית, אך הם אינם זניחים בשום פנים ואופן. בסיכומו של דבר, משתמשים עצמאיים בדרך כלל משתמשים בתוכנה חופשית ללא כל עלות.

תוכנה חופשית לא מיועדת לחסל את תמריצי המתכנתים. מטרתה היא לראות את הקוד כמקור מידע שאין להסתיר מהמשתמש. הדגם המסחרי הוא מעט שונה, מה שכבר תופס תאוצה בחברות רבות.

התוכנה החופשית הורסת את החדשנות

התפיסה הרווחת היא שאם כולם יכולים להעתיק רעיונות, אין שום מקום לחדשנות.

למעשה, החופש על פי רוב הוא המפתח לתוכנה חדשנית ומצליחה.

  • כולם מורשים ואפילו מקבלים עידוד כדי לעבוד אל עבר מטרה זו;
  • אנשים רבים מוכנים לתרום;
  • אין צורך להמציא הכול מחדש, ניתן לשפר רעיונות באופן מיידי.

תוכנה שאינה קניינית בולטת בתחומים רבים, רק כדי לסבר את האוזן:

  • יישומים:
  • יישומים לשרתים:
  • פורמטים ופרוטוקולים:
    • BitTorrent (שיתוף קבצים)
    • FLAC (מפענח שמע ללא אבדן נתונים)
    • gzip (דחיסת נתונים)
    • HTML (דפי רשת)
    • OpenDocument Format (מסמכים משרדיים)
    • Opus (פורמט שמע)
    • WebM (פורמט קובצי וידאו)
    • WebRTC (תקשורת אינטרנט בזמן אמת)
  • מערכות שלמות:
    • OpenBSD (מערכת הפעלה)
    • ומן הסתם, גנו/לינוקס.

תוכנה אמורה פשוט לעבוד

לכולם אמור להיות אכפת האם התוכנה שלהם חופשית.

נסו לדמיין שרכשתם מכונית שאסור לכם לפתוח את מכסה המנוע שלה. לא משנה האם אתם יודעים כיצד מכונית עובדת – הנקודה היא שלאף אחד אין אפשרות לבדוק את המנוע. איך תוכלו לסמוך על המכונית שלכם אם אף אחד אינו מורשה לוודא שהיא אמינה, שהיא אינה דולפת, שאינה פוגעת באוכלוסיה ובסביבה?

הרעיון דומה בעולם התוכנה – למעט העובדה שקוד עושה הרבה יותר מאשר הזזת רכבים. התוכנה פועלת על גבי המחשבים, הטלפונים, הטלוויזיות, נגני המדיה שלנו ועוד, ומהווה תשתית רחבה למידע ולתרבות שלנו.

תוכנה חופשית חשובה כמו חופש דיבור, כמו בשוק חופשי. אם התוכנה היא חופשית, למשתמשים יש שליטה וחירות כלפיה.

החדשות הטובות הן: התוכנה החופשית "פשוט עובדת". למעשה, לרוב היא עובדת טוב יותר. אפשר לחבר החסן נייד במצב המחשה למחשבך בעת האתחול, ולהתנסות במערכת עשירה בתכונות ומאורגנת היטב, מבלי להתקינה, באופן שאפשר לשפוט אותה בעצמך.

תוכנה חופשית אינה מכבדת את התוכנות המוגנות בפטנטים ובזכויות יוצרים של היוצרים

כדי לענות על כך נכון, ראשית עלינו להפריד בין זכויות יוצרים ופטנטים. זכויות יוצרים היא זכות השמורה ליוצרים על היצירה שלהם (לדוגמה, תוכן של ספר או קוד מקור לתוכנית). פטנט, מצד שני, מהווה שליטה ממומנת, בלעדית ומתועדת של תהליך מסוים, יישום של רעיון.

זכויות יוצרים הוא תחום חשוב מאוד בתוכנה חופשית. זהו המנגנון, שמרכזו הוא הרישיון הציבורי הכללי של גנו, המוודא שתוכנה חופשית תישאר חופשית ושהיוצרים יקבלו הוקרה על עבודתם. תוכניות מוגנות בזכויות יוצרים, בין אם הן חופשיות או קנייניות.

כל יוצר שהוא של תוכנה קניינית יכול בקלות לבדוק שזכויות היוצרים שלו לא מופרות ביישומים של תוכנה חופשית, מאחר שקוד המקור נגיש לכלל.

פטנטים בתוכנה, מצד שני, מהווים תפיסה שנויה במחלוקת. כדי לסכם את הדברים: אין דבר כזה ”תוכנה המוגנת בזכויות יוצרים“. עם זאת, על ידי רישום פטנט, מישהו יכול לתבוע בעלות על תהליך. כך הפטנט תקף על כל תוכנה שמשתמשת בתהליך זה, בין אם חופשית או קניינית.

פטנטים בתוכנה:

  • יקרים ומאושרים רק מספר שנים לאחר יישומם;
  • מוגבלים גאוגרפית (פטנט שהוענק בארה״ב חסר ערך באירופה);
  • בעלי תוחלת חיים ארוכה (על פי רוב 20 שנה) בתעשייה דינמית במיוחד;
  • מיישמים לעתים קרובות תהליכים טריוויאליים לחלוטין.

כיוון שהם כאלה, הם מנוצלים לעתים נדירות לטובת הממציאים שלהן (ולמעשה, אפילו הממציאים בקושי משתמשים בהם).

ניתן לומר בעצם כי כל תוכנה בסדר גודל בינוני מפרה פטנטים, במספר מדינות, בין אם היא חופשית ובין אם לא.

בהתאם ליכולת החברה המחזיקה לכסות הוצאות משפטיות כבדות במיוחד, או כדי להתגונן מפני איומי פטנטים אחרים, תמלוגים ומגבלות שניתן להטיל על פטנטים אלה.

למידע נוסף:

התוכנה החופשית היא כמו קומוניזם

תומכי רעיון זה מתווכחים על כך שאסור שתהיה בעלות פרטית על תוכנה חופשית (או ב”קוד פתוח“ 1). בואו נענה על שאלה זו באמצעות דוגמה.

בואו נדמיין שאתם משתמשים ביישום אחד שנכלל בהגדרת התוכנה החופשית, בבית ובחברה שלך. מצאתם דרך נפלאה לשפר אותו, אז עכשיו, עם הגרסה ששיניתם, המחשב שלך עובד טוב יותר והמפעלים שלך רצים מהר פי שניים!

גרסה זו ששיניתם היא הגרסה שלכם. אינכם נדרש לספר על כך לכולם או לשתף את הרווחים שגרפתם בעקבות התוכנה. אתם פשוט משתמשים בחופש שלכם להשתמש ולשנות תוכנה חופשית.

מה שרישיון התוכנה החופשית דורש הוא שאם תבחרו להפיץ תוכנה זו שוב, אז עליכם להשאיר אותה חופשית. במילים פשוטות, אם אתם מוכרים דיסקים עם התוכנה שלכם עליהם או מתחילים לחלק אותם לאנשים מעבר לביתכם או החברה שלכם, אז עליכם:

  • או שתתנו לכולם את אותן הזכויות כמו שניתנו לכם כשהשגתם את התוכנה המקורית, כלומר, החופש לחקור, לשנות ולהפיץ מחדש את הגרסה המשופצת שלכם;
  • או, להפריד באופן מוחלט בין התוכנה המקורית לבין התוספת הסודית שלכם (כלומר, שהתוספת שלכם לא מכילה שום דבר מתוך היצירה המקורית).

כך שלמעשה, תהיה לך יותר "בעלות" על התוכנה החופשית מעל התוכנה הקניינית – שבה המתכנתים מחליטים מה יהיה ניתן לעשות ומה לא יהיה ניתן לעשות עם התוכנה.

לתוכנה חופשית אין שום קשר למערכת פוליטית כל שהיא. ניתן להריץ תוכנה חופשית על גבי תוכנה קניינית, בדיוק כמו שניתן לעשות ההפך. רישיון התוכנה החופשית הוא פשוט חוזה משפטי, אתי בין המתכנת לבין משתמש הקצה.

תוכנה חופשית לא יכולה להיות מאובטחת

הטענה מבוססת על כך שכיוון שקוד המקור של תוכנה חופשית זמין, לקהל הרחב, סביר להניח שהתוכנה אינה מאובטחת.

תשובה קצרה: רוב השרתים מריצים תוכנה חופשית. אלו המחשבים העיקריים המקושרים לאינטרנט המחזיקים במידע חסוי כגון פרטי הבנק שלכם וסודות מסחריים.

שאלה מדויקת יותר תהיה האם זמינות קוד המקור היא ערובה לאבטחה, ולא לחולשה. חופש התוכנה מוודא כי יש אפשרות לקהילה רחבת ידיים לחקור, לבדוק ולשנות את הקוד הזה. מנעול טוב נחשב למאובטח כיוון שהטכנולוגיה ששימשה לתכנונו היא פתוח, למרות שרק המחזיקים במפתח יכולים לפתוח אותו. אותו הרעיון חל על התוכנה.

יש דוגמאות? יש את דפדפן הרשת Firefox, שרת ה־HTTP של Apache, שרת הרשת Nginx, שרת הדוא״ל Dovecot, סוכן העברת הדואר Exim, מערכת ההצפנה OpenPGP, ואת מערכת ההפעלה OpenBSD. וגם אין תכנת ריגול או וירוסים בגנו/לינוקס.

התוכנה החופשית מפקירה אותי

כלל לא.

  • אם יש לך צורך בתיעוד טוב ובפורומים כדי לקבל סיוע, יש רבים כאלה עבור תוכנה חופשית (ב”קוד פתוח“).
    לכל הפצת גנו/לינוקס קהילה משלה (למשל, Ask Ubuntu או Ask Fedora), אך ישנן גם קהילות לעזרה כללית בנושא גנו/לינוקס, כמו אתר Whatsup הישראלי.
  • There are many real-time discussion channels for the free software community. IRC, or Internet Relay Chat, is a real-time, text-based form of communication. You can have conversations with multiple people in an open channel or chat with someone privately one-on-one. Major GNU/Linux distributions have their own dedicated IRC channels where you'll find users and developers that are happy to answer your questions. Here you can find the IRC channels for the distributions we recommend:
  • כל הפצות גנו/לינוקס העיקריות מספקות עזרה – ללא תשלום – דרך רשימות הדיוור:
  • If you need someone you can reach on the phone anytime to assist you, the companies behind most distributions provide commercial support: see Debian consultants, Ubuntu Commercial Support, or Red Hat Enterprise Linux for example.


  1. ^ a b הדבר שאנו קוראים לו "תוכנה חופשית" נקרא גם "תוכנה בקוד פתוח". הדרישות הן זהות למעשה, למרות שמכיוון שהמונח "פתוח" לא גורם לחשוב על חופש, הוא מחטיא את המטרה. ניתן לקרוא ברשומת ה־שו״ת שלנו: האם "קוד פתוח" ו־"תוכנה חופשית" הם אותו הדבר"?.