ומה עם קוד המקור?

קוד המקור מגדיר את הדרך בה עובדת התכנה (למעשה זה מה שכותבים המתכנתים). בלי זה אף אחד לא יכול להבין כיצד נבנתה התכנה. אין זה משנה אם אין לך את הידע הנחוץ להבנת הקוד: זמינות הקוד משפיעה באופן ישיר על כל אחד ואחד מהמשתמשים.

אף אחד לא יכול להציץ פנימה

מערכת ה־Windows מסופקת ללא קוד המקור שלה. יתר על כן: כל המשתמשים חייבים לציית לכללי הרישיון האומרים במפורש כי:

אסור להנדס לאחור, לפרק את ההידור או לפרק את קוד ה„אסמבלי“ של התכנה.

עקב הגבלות אלה, לנסות לגלות כיצד Windows או Microsoft Word תוכננו היא פעולה המנוגדת לחוק. אסור אפילו לנסות. כמו כן אסור לך לנסות לשנות את התכנית ולא משנה לאיזו מטרה.

הגבלה זו ברישיון תומכת ביכולת של Microsoft להישאר הארגון הבלעדי שמבין איך המוצרים שלו עובדים. Windows דומה מאוד לרכב שרק היצרן המקורי מורשה לטפל בו.


יכול להיות שתעלה בך השאלה, „איך אוכל לשנות את המתכון הזה ולהוציא ממנו את המלח?“ והשף הגדול עשוי להגיב, „איך אתם מעזים להעליב את המתכון שלי, בן הטיפוחים של חכי ושל מוחי הגאוני, על ידי ניסיונכם העלוב לחבל בו? אין לכם את היכולת השיפוטית לשנות את המתכון שלי ושהוא עדיין יצא טוב!“ (לא בהכרח אייל שני ☺)

Richard Stallman, למה תכנה צריכה להיות חופשית

אפשר לסמוך על תכנה חופשית

אין זה מפתיע שתכנה קניינית לוקה בחסר בכל הנוגע לאבטחה, בהשוואה לתכנה שקוד המקור שלה זמין לקהל הרחב (לרבות גנו/לינוקס).

משמעות המונח תכנה חופשית היא שמתכנתים יכולים לשנות את הקוד כדי לתקן פגמים. משמעות הדבר היא שבאפשרותך להעסיק מישהו כדי שיבדוק באמת עד כמה מאובטחת התכנה שלך. משמעות הדבר היא שיש לך את האפשרות להרוויח מהתרומה לקהילה הכלל־עולמית ולשפר בטיחות ומהימנות. חמישה עשר מיליון משתמשים מריצים גנו/לינוקס ללא אנטיווירוס בביטחון מלא. וכך גם השרתים שמאחורי מנועי החיפוש והבנקים.

קוד פתוח הוא המתכון להכנת התכנה. איך אפשר לשפר מנה שיש בה יותר מדי מלח אם אסור להסתכל במתכון בו נעשה שימוש כדי להכין אותה?

שימוש ב־Windows וב־Office דורש מאתנו לא לשאול או לחפש אחר מקור התכנה. רק מתכנתי Microsoft יכולים לשנות את התכנה שלך.

על מה אפשר לסמוך יותר בקלות: חבילה שאין לך אפשרות לחקור או את החבילה עם המתכון?